משפחת כהן תומא אף היא מיוחסת לכהנים שהיו משרתים בבית המקדש. משפחת תומא-סולי היא מן המשפחות שעסקו מקדמת דנא בחקלאות בכפר. ברשימה ע”פ א.מ לונץ משנת 1899 משפחת תומא מופיעה כמשפחה הגדולה ביותר בכפר ונמנים במשפחה 21 נפשות. על פי מעשיה ומלאכתה מוגדרים בני המשפחה “עובדי אדמה”. חכם יוסף אברהם תומא הכהן, בן דודה של […]
ממערב לכפר, באפיק נחל פקיעין, בין קברו של ר’ אושעיא איש טיריא לפקיעין החדשה, נובע המעיין עין טיריא.מי המעיין משקים את הגנים והבוסתנים שעל גדות הנחל. בעבר היה עין טיריא המעיין המרכזי ממנו השקו בעלי החלקות את יבולם בשפע מים, ובעלי העדרים היו מגיעים עם צאנם, להרוותם מן המים הצלולים הבוקעים מצלע ההר.
בית הקברות היהודי העתיק של פקיעין אינו בשימוש כבר שנים רבות. את חלקת בית הקברות חוצה היום הכביש הראשי לכיוון בית ג’אן. חלקו העליון של בית הקברות מגודר ובתוכו כמה קברים ללא מצבות ומערת קבורה עתיקה רחבת-מימדים ומופלאה. במדרון מעבר לכביש בסמוך לבתי הכפר, נמצאים קברים רבים אשר מצבם אינו מעיד עליהם כי הם אכן
בית הקברות העתיק בפקיעין Read More »
כל שנות קיומה של קהילת יהודי פקיעין החזיקו בני הקהילה שוחט ובודק, ששימש בדרך כלל גם כשליח ציבור, מוהל ו”מלמד” לנערים. בתקופות בהן הקהילה הייתה גדולה ומבוססת שימשו בתפקידים אלה שני אנשים או יותר. לעיתים היה המלמד ניזון מלחם שהיו הילדים מביאים עמם, לפי תור כפי שהיה מקובל בבית הספר הערבי. בסוף המאה ה-19 מתאר
נולד בטבריה ביום י”א אלול תרל”ט (1878). בנעוריו קנה חכמה בישיבותיה של טבריה, עיר הולדתו. לצד ההתמדה בלימוד תורה – גילה פעילות רבה בתחום התורני-ציבורי בטבריה: יסד גן ילדים ובית מקרא לנוער, היה חבר ועד העיר ועמד בראש תנועת המזרחי במקום. בהתעורר הצורך לפעול לגאולת קרקעות ולחיזוק הישוב היהודי בגליל, העתיק הרב יעקב משה את
הרב יעקב משה טולידאנו Read More »
משפחות יהודיות בפקיעין משפחת עודה – משפחת כוהנים שלישית קדומה וידועה המיוחסת ל”שאר יישוב” שנותרו בפקיעין. ברשימה משנת תקצ”ט (1839) נרשמה כך: אברהם הכהן עודי בן 25, אשתו אסתר בת 20, שתי בנותיהם אמון בת 5 ומרים בת שנתיים, והאחות סעדה בת 30. ברשימת תושבי פקיעין משנת 1899 ע”פ א.מ לונץ מונה משפחת עודי 10
משפחות יהודיות בפקיעין Read More »
מעיין עין אל-בלד, המעיין הגדול מבין המעיינות בבקעת פקיעין, נובע במרכז הכפר הישן, וחצר המעיין הייתה המרכז החברתי בעבר ונשארה כזאת גם כיום. במשך כל ימות השנה זורם המעיין, והספק המים מגיע לשיאו בחורף. בקיץ היו משמשים מי המעיין להשקיית הגנים, ובחורף היו משתמשים בהם להפעלת טחנת הקמח. מי המעיין הפעילו בעבר שתי טחנות קמח ששרידיהן
המקווה העתיק בפקיעין נמצא בקומת מרתף ממש מתחת לבית הספר העברי. המים זרמו ממעיין הכפר. המקווה שימש את קהילת היהודים כמקווה טהרה. בספרו, מתאר בן צבי את "שמירתם החמורה על מנהגי הדת" וכך הוא מספר "הפלאח אשר ליווה אותי בדרך, מהלך חמישה עשר קילומטר, לקח את תפיליו אתו והניחן בדרך להתפלל בהן. זהירים הם בנטילת
המקווה העתיק בפקיעין Read More »
רבי יוסף קארו היה מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר. עסק גם בקבלה. נולד ב-1488 בספרד לרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל ומשם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי
בית הכנסת הוא המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה. המייסדים שבאו מרומניה בשנת 1882, בנו אותו כמבנה צנוע באתר שכונה על ידי ערביי ג'עוני "כניס אל – יהוד ", ועל פי ההשערה עמד בו בית כנסת קדום . באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 , אחרי שפרש הברון רוטשילד את חסותו על המושבה, הרחיבו פקידיו את בית
בית הכנסת העתיק באתר השחזור Read More »
כל הזכויות שמורות למורשת הגליל העליון©
נבנה על ידי אופיר ליבוביץ
