[vc_row][vc_column][vc_column_text]

מעיין עין אל-בלד, המעיין הגדול מבין המעיינות בבקעת פקיעין, נובע במרכז הכפר הישן, וחצר המעיין הייתה המרכז החברתי בעבר ונשארה כזאת גם כיום. במשך כל ימות השנה זורם המעיין, והספק המים מגיע לשיאו בחורף.

בקיץ היו משמשים מי המעיין להשקיית הגנים, ובחורף היו משתמשים בהם להפעלת טחנת הקמח.

מי המעיין הפעילו בעבר שתי טחנות קמח ששרידיהן עדיין נמצאים בשטח, האחת בסמוך לקברו של רבי יוסי מן פקיעין והאחרת ממוקמת בערוץ מעל לטחנה הראשונה שפעלה עד שנות ה- 40 במאה העשרים.

בטחנה שבמורד, סמוך לוואדי נכללו הבאר בחלק הצפוני, הגבוה יותר ובניין הטחנה הדו-מפלסי, הצמוד לבאר מדרום. לבאר היה קיר עבה שרוחבו כמטר, ובאמצע, תעלה שרוחבה בין 30-50 ס”מ ומעקות משני צידיה.  סמוך לפי הבאר הוצב מחסום קנים שסינן את המים. קוטר הבאר בין 50-70 ס”מ והיא עגולה ומטויחת מבפנים, כדי למנוע דליפה. במרכז המפלס התחתון של הטחנה הייתה טורבינת-עץ גדולה שגובהה כגובה פתח צר בקיר שממול ובמרכזה צי עץ גבוה העולה עד המפלס-העליון של הטחנה, עובר באבן-השכב ומחובר לאבן-הרכב. מעל לאבן-הרכב היה תלוי מיכל עץ גדול שצורתו כפירמידה קטועת ראש חלולה והפוכה.  החיטה נשפכה לתוך המיכל מלמעלה, ושסתום עץ שסגר את פתח המיכל אפשר זרימה דקה של גרגירי החיטה אל הפתח, מעל מרכז אבן-הרכב. סמוך לקיר הצפוני היה מוט-עץ ארוך ורחב, שקצהו הוצב בקיר הבאר תחת פתח הזרימה. בהנעת המוט היו פותחים או סוגרים את פתח הבאר ומוסתים את זרימת המים. עם כל סיבוב של אבני-הרחיים היה נופל הקמח לגומחה שנחפרה לידן.

את אבני-הרחיים אפשר היה להגביה ולהנמיך ובכך לבחור את עובי הקמח, ואף לגרוס גריסים. כשהתפרץ המעיין ניזוקה הטורבינה בדרך-כלל ובעלי הטחנה היו ממהרים לתקן את מרכיבי העץ, וכאשר הגיע הזרם החזק סמוך לטחנה הופנה חלק מהמים בתעלה אל הבאר שהתמלאה והמים פרצו בעוצמה והכו בטורבינה. הטורבינה הסתובבה במהירות, הניעה את אבן-הרכב שבמפלס העליון. הגרעינים נפלו ונטחנו, הקמח נאסף בגומה ומלאו בו את השקים.

כשרעבו הטוחנים, היו לשים בצק מהקמח הטרי וטמנו אותו בתוך הרמץ החם ולאחר זמן היו מוצאים את “עוגת הרצפים” ואוכלים.

הטחנה המשיכה לטחון עד שהתמעטו המים במעיין, ואז חדלה מלפעול עד לעונת הגשמים בחורף הבא.

עד לשנת 1934 טחנו את הקמח בכוח המים, אך המים נתמעטו עם השנים והחל משנה זו היו טוחנים על ידי שימוש במנוע סולר.

הטחנה העתיקה שחדלה מלפעול, ניזוקה קשות וכיום היא עוברת שיפוץ ושחזור.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column width="1/1"][vc_gallery type="image_grid" interval="3" images="3044,3045,3046,3047,3048,3049,3050,3051" onclick="link_image" custom_links_target="_self"][/vc_column][/vc_row]