שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני. הוא היה חברו של אבטליון, שהיה אב בית הדין, ויחד היו מגדולי חכמי הפרושים. אחריהם באו הלל הזקן ושמאי הזקן, שחתמו את תקופת הזוגות. יש המזהים עם שמעיה את "סמייאס", הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים טו, ג), אולם אחרים […]
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור הרביעי, מתלמידיו של רבי מאיר. מוזכר במשנה פעמים מעטות, אולם בתוספתא וברייתות שמובאות בתלמוד נזכר שמו פעמים רבות. במקורות רבים מסר בברייתא גרסה שונה למחלוקות המוזכרות במשנה. יש אומרים שהיה בנו של רבי אלעזר בן שמוע,] ובכך יוצא שהיה נמנה ככהן -כרבי אלעזר בן שמוע אביו. אבל בשום מקום לא הביא רבי שמעון בן
רבי שמעון בן אלעזר Read More »
סמוך לכניסה המערבית של בית העלמין בצפת נראה גל אבנים מוקף גדר בנויה נמוכה, מקום קבורתו של התנא רבי פנחס בן יאיר זצ"ל. רבי פנחס לא השאיר אחריו כתובים, אבל נזכר פעמים רבות בספר הזוהר המיוחס לרבי שמעון בר-יוחאי ז"ל וכן בספרי הקבלה. אגדות וסיפורים רבים נרקמו סביב צניעותו הרבה והקפדתו הגדולה על כל המצוות
נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים; השערות שונות קושרות אותו לתנא נחום המדי. חלק מהחוקרים רואים בכינויו "איש גמזו" כמעיד על עיר מוצאו – העיר גמזו, הנזכרת כבר בתנ"ך, ואשר שמה השתמר בשם "תל ג'מזו" עד ימינו. מנגד,אמוראי בבל (ייתכן בשל אי הכרת הארץ) העלו קישור אפשרי בין שמו למנהגו לומר על כל
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש, על שם ספרו;היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. חיבורו הידוע ביותר הוא הספר "אור החיים" פירושו על התורה. את מרבית שנותיו, כארבעים שנה, חי רבי חיים בן עטר במרוקו. בתקופה זו היה מוכר בעיקר בקרב יהדות
רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי. נקרא שזורי על שם מלאכתו – שזירת חבלים, או על שם הכפר בו חי "שזור". מאמריו מוזכרים ברחבי המשנה והתלמוד. לגבי פסיקת הלכה כמותו נחלקו האמוראים: היו שסברו ש"כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי – הלכה כמותו", לחלק מהשיטות רק במקומות בהן מוזכרת דעתו במשנה, ולחלק מהשיטות גם כאשר דעתו
מצודת צפת היא מצודה עתיקת יומין, הממוקמת על גבעה נישאה במרכז העיר צפת. במקום שרידים של יישוב מהתקופה הכנענית, וככל הנראה התקיימה בו מצודה בתקופה האחרונה של בית המקדש השני, אך רוב השרידים שנותרו במקום הם מהתקופה הצלבנית, הממלכותית והעות'מנאית. המצודה נפגעה קשות ברעידת האדמה החזקה שפקדה את צפת ב-1837. בעשרות השנים האחרונות התבצעו במקום חפירות ארכאולויות
תל חצור הוא תל וגן לאומי השוכן בתל אל-קדח, סמוך לאיילת השחר ממערב, בגבולו הדרומי של עמק החולה. תל חצור משתרע על שטח של כ-840 דונם בין התוואי הישן והחדש של כביש 90 והוא הגדול מבין כ-200 תילים מקראיים ברחבי ישראל. בשנת 2005 הוכר תל חצור כאתר מורשת ישראלית יחד עם תל מגידו ותל באר שבע. העיר חצור הייתה מיושבת מסוף
ייבוש החולה היה מבצע הנדסי בעמק החולה בשנת ה-50 של המאה ה-20, במהלכו יובשו אגם החולה והביצות סביבו, בשטח של כ-62,000 דונם, לצורך הגדלת שטחי הקרעקע החקלאית באזור. ייבוש החולה היה אחד המפעלים ההנדסיים הגדולים והחשובים בשנים הראשונות של מדינת ישראל ונודעה לו חשיבות סמלית רבה, אולם במרוצת השנים הסתבר שבצד התועלת שבהרחבת הקרקעות החקלאיות יש גם
צפת היא אחת הערים הציוריות בישראל. הרובע הזעיר עשוי תצרף סמטאות אבן יפהפיות ומספר את סיפורו של היישוב היהודי שהתפרסם מ'תור הזהב', וכלה בסיפור המופלא על עמידתה במלחמת העצמאות עד לכיבושה בידי הפלמ"ח. בית הכנסת האר"י על שם רבי יצחק אשכנזי לוריא, אבי תורת הנסתר. מהרחוב הראשי, רחוב ירושלים, מסתעפות שתי סמטאות, רחוב מגיני צפת
כל הזכויות שמורות למורשת הגליל העליון©
נבנה על ידי אופיר ליבוביץ
