בית הכנסת הוא המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה. המייסדים שבאו מרומניה בשנת 1882, בנו אותו כמבנה צנוע באתר שכונה על ידי ערביי ג'עוני "כניס אל – יהוד ", ועל פי ההשערה עמד בו בית כנסת קדום . באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 , אחרי שפרש הברון רוטשילד את חסותו על המושבה, הרחיבו פקידיו את […]
בית הכנסת העתיק בראש פינה Read More »
בית כנסת האלשיך הוא בית כנסת בעיר העתיקה של צפת הקרוי על שמו של רבי משה אלשיך שהתפלל בו. בית הכנסת מכונה גם כניס אל-אסטמבוליה ובית הכנסת של בעלי תשובה. לפי המסורת, בבית כנסת זה התפלל רבי משה אלשיך – "האלשיך הקדוש". שחי בצפת באה ה-16 ונפטר בשנת 1600 . אך אפשר שבית הכנסת קדום יותר – בבית הכנסת שמור כתר
בית הכנסת נזכר בפעם הראשונה בספר "מסע דפלסטינ" של שמואל בר' שמשון משנת 1210, שמצא שם קבר יהודי ומעליו בית כנסת יפה, שקירותיו עדיין עומדים. שוב נזכר המקום בכתבי נוסע בארץ-ישראל, הקובע שבניין מפואר כזה לא ראה עוד. משנת 1523 קיימת עדותו של רבי משה באסולה, שראה את שרידי בית הכנסת העתיק, שרק שני שערים נותרו ממנו. זהו
בית הכנסת הגדול – ברעם Read More »
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל. הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר –
רבי יצחק לוריא בן שלמה (1534, ה'רצ"ד – 25 ביולי 1572, ה' באב ה'של"ב)מכונה האר"י הקדוש– גדול מקובלי צפת במאה ה-16 והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י". תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י. האר"י נולד בירושלים לאם ספרדיה ואביו ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת באשכנז ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. לאחר מות אביו, עברה משפחתו לבית דודו במצרים. הוא עצמו חי
עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב הוקם בשנת 1980 כחלק מתכנית המצפים בגליל. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה(ערבית: عمّوقة). צפונית-מערבית ליישוב שוכן קבר המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל שיש המייחסים לו סגולות טובות. קברו של רבי יונתן בן עוזיאל על פי המסורת מצוי קברו של התנא
יַבְנֶה היא עיר במחוז המרכז בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי. יבנה שוכנת בשפלה, כחמישה קילומטרים מחוף הים התיכון, על גבולם המזרחי של חולות יבנה. היא נמצאת בין: המושב בן זכאי השוכן בתחומי המועצה האזורית חבל יבנה – בדרום, אשדוד – בדרום מערב,גן רווה וכפר הנגיד – בצפון, וגאליה בית גמליאל ורחובות – במזרח. יבנה הוכרזה כעיר בשנת 1986, שטחה הוא 17.7 קמ"ר.
גמלא הייתה עיר ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991 ועד בניהולו של הארגאולוג שמריה גוטמן. היום מהווה אתר החפירות של העיר גמלא חלק משמורת הטבע גמלא ונחשב לאתר תיירות חשוב. סך השטח הבנוי של העיר היה כ-1800 דונם, שטח שנחשב גדול בעת העתיקה. שמה של העיר נגזר מהשם "גמל" על שם הגבעה דמוית
הארבל הוא מצוק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת. המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום
רבי יהודה בר אלעאי, (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים. רבי יהודה הוא בנו ותלמידו של התנא רבי אלעאי. מושבו היה באושא.
רבי יהודה בר אלעאי Read More »
כל הזכויות שמורות למורשת הגליל העליון©
נבנה על ידי אופיר ליבוביץ
