נבוריה או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ביער ביריה ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי בית ראשון,תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית. במקום מעיין ובו ניתן למצוא סלמנדרות. הקק"ל שיפצה את האתר לביקורים.

באתר נמצאו שרידים ליישוב מתקופת הברזל ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסייה יהודית שיגשג בתקופת בית שני, בעת שהתחברו ספרי המשנה והתלמוד. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של אמוראים מדור רביעי, בהם רבי יעקב איש כפר נבוריא. מכאן יצא גם "רבי יעקב איש כפר נבוריא", שלימד בצור וקיסריה בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.

היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום.

חפירה ראשונה באתר ערכו היינריך קוהל וקרל וטצינגר בשנת 1905, במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת בגליל. בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים.

בית הכנסת

בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת564 .