מבצר המוֹנפוֹר הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מתקופת ממלכת ירושלים בארץ ישראל. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של ערוץ נחל כזיב בגליל העליון בסמוך לקיבוץ אילון, כ-13 קילומטרים מצפון-מזרח לעיר נהריה וכ-6 קילומטרים מצפון-מערב לעיר מעלות תרשיחא. האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב.
מבצר המונפורט מתאים לקביעה כי כל אחד ממבצרי הצלבנים הוא מקרה ייחודי ומיוחד ואדריאן בועז מציין בספרו "ארכאולוגיה של המסדרים הצבאיים" כי "המונפורט הוא דוגמה יוצאת דופן לטירות דורבן צלבניות". פרופסור פראוור מציין כי "גדול חלקו של הטבע מחלקו של האדם בחוסנו של המבצר", אך המבצר עצמו נבנה בעיקר כמקלט עבור אבירי המסדר הטבטוני כנגד פגיעתם של חברי המסדרים הצבאיים הנוצריים האחרים ששלטו בעכו- הבירה של ממלכת ירושלים הצלבנית בסוף המאה ה-13 ולא כעמדה אסטרטגית כנגד אויבי ממלכת ירושלים המוסלמים. מבצר מונפורט מבודד ומרוחק מדרכים מרכזיות, עובדה ההופכת אותו לחסר כל חשיבות אסטרטגית של ממש, ועל פי דברי פרופסור פראוור הוא לא תוכנן להכיל חיל מצב גדול או לעמוד במצור ממושך. המבצר החל את דרכו כחווה חקלאית טרם הפך לאחת מהדוגמאות היפות ביותר לבניה המבוצרת של ימי הביניים בישראל.
חפירות ארכאולוגיות אשר נערכו במבצר וסביבותיו העלו ממצאים למן תקופת שלטון האימפריה הרומית באזור ועד לתום התקופה הביזנטית במאה ה-7. המטבעות, החרסים ושאר הפריטים אשר נתגלו במקום מעידים על קיומו של יישוב קדום אשר חלק מהחוקרים מזהים אותו כ"קצטרא דגליל" – "מצודת הגליל", אשר מוזכר בתלמוד. מבדיקה של אבני הבניין של המבצר עולה כי הן נחצבו וסותתו בתקופת בית שני, ככל הנראה לצורך בנייתה של מצודה רומית אשר שרידיה מצויים מדרום למבצר של ימינו.