הארבל הוא מצוק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום עמוקה והיה זקוף על פי תהום."

— דברי  יוסף בן מתתיהו, מתוך "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים", ספר א', פרק ט"ז-א'

במערות שבמצוק חיו בני אדם עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולאנשיו שנלחמו בהורדוס. הורדוס התעסק בביעור קיני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. בקרבות אלה השתמש הורדוס בארגזים, שהותאמו למלחמות בהרים. הלוחמים שהתמקמו בתוכם הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על-מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולשומטם לתהומות.

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. במקום התיישבה לאחר החורבן משמרת הכהנים ישוע. ליד מושב ארבל, בחלקו הצפוני, נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום, שהיה בשימוש עד אמצע המאה השמינית, בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן, במדרון אל נחל ארבל, קברים ומערות קבורה חצובים בסלע.

נבי שועייב

מתחם נבי שועייב הוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים. על פי המסורת הדרוזית, במקום זה קבור יתרו, חותן משה(שועייב, אצל הדרוזים). באתר מתחם קבר גדול ומעיין מקודש נובע בו. ב-25 באפריל נערכת עלייה לרגל אל הקבר בחג נבי שועייב.