הגיאוגרף הערבי דמשקי שחי בשנים 1256-1327 מתאר בכתביו את “דמשק ובנותיה”. באזור צפת הוא מזכיר את “ג’בל אל-בקיעה”, הר פקיעין.

וכך הוא כותב: “ומאזורי צפת… ארץ ג’רמק, והיא עיר קדומה… הייתה בה קהילה מן העבריים.. ומאזוריה הר בקיעה, ובו כפר הנקרא בקיעה, שבו מעיינות מים זורמים, חבושים טובים, ובו כפרים שבהם רבים הזיתים, הפירות והגפנים”.

הקאדי של צפת אל-עות’מאני, בן המחצית השנייה של מאה זו, כותב בשנים 1372-1374 בספרו “תאריח’ צפד”: “וכפר פקיעין, מאזוריה של צפת, ובו מים זורמים ועצי חבושים רבים”.