בחתכים שיצרו הדחפורים שחשפו את מערת הקבורה הכלקוליתית, בקיץ 95′ נחשפו גם שרידי ישוב גדול. בחפירה נמצא כי השכבה העליונה הינה מתקופת הברונזה הקדומה. שרידי שכבה זו דלים וכוללים רצפה של אבנים קטנות וחרסים.

מסתבר, שבתקופה זו הוקם במקום ישוב חדש שניצל את התנאים האקולוגיים אך מיקומו היה שונה במעט מזה של היישוב מן התקופה הכלקוליתית. שינוי זה במיקום היישובים מאפיין את ההתיישבות במזרח עמק פקיעין במשך תקופות רבות.

גילויו של יישוב זה הוא חידוש רב משום שעד כה נודעו בגליל העליון רק יישובים קטנים.