עם תום המרד הערבי ביקשו המשפחות לשוב לכפר, אך הן נזקקו לעזרה כספית של ממש לשיפוץ בתיהם שניזוקו. בבתי האבן והחמרה הטיח התקלף וגגות התמוטטו. כמו-כן הם היו דלי אמצעים מכדי להתקיים ולהאכיל את משפחותיהם, בהן גם זקנים וילדים. במשא ומתן שהתנהל בסיוע יצחק בן-צבי מול “הוועד הלאומי” הובטחה תמיכה. בסופו של דבר חזרו 5 משפחות לכפר: שלוש משפחות מה’חֲמוּלַה’ של זינאתי ושתיים מהחמולה של נקיבלי. ברשימות הוועד הלאומי מ- 1940 מופיעות 15 משפחות שמקום מושבן פקיעין.