סיור בעכו

" עכו וחומותיה -" המסע בעקבות הגיבורים

בעיר העתיקה של עכו יש אווירה מיוחדת שכמותה קשה למצוא. המפרץ הטבעי אשר הגן מפני הרוחות והסערות הפך את עכו לעיר הנמל העיקרית בארץ ישראל לאורך אלפי שנים וקשר אליה שליטים רבים שהביאו סיפורים אין ספור.
סיפורה של יפו הוא סיפור קורות ארץ ישראל כולה ואין ערים רבות שמספרות אותו יפה כל כך כמו עכו.

המסלול שלהלן מציע לעבור ברחובות עכו העתיקה, להתוודע לאווירה המיוחדת, להיסטוריה הצלבנית המפוארת, לכישלון של נפוליון לכבוש אותה, לשליטים האכזריים מהתקופה התורכית ולמעט מורשת קרב מתקופת המחתרות.

בית הכנסת הטוניסאי – בית הכנסת התוניסאי בעכו הנקרא "הג'ריבה" הוא היחיד מסוגו בעולם. המבנה כולו, מבפנים ומבחוץ, ב-4 קומותיו מציג לראווה עבודות מוזאיקה מרהיבות (מקיבוץ איילון), פרי 54 שנות עבודה. לבית הכנסת 7 היכלות תורה והוא מכיל מאות מיליוני אבנים טבעיות שכולן מהארץ.המוזאיקות והוויטרז' בבית הכנסת מספרים את ההיסטוריה של העם היהודי ושל ארץ ישראל, דרך סיפורי התנ"ך, החי והצומח, חילות צה"ל ועוד.

החומה המזרחית – את עכו מקיפות מספר חומות רחבות אשר הגנו עליה לאורך השנים. החומה המזרחית מאפשר לעלות עליה בקלות וליהנות מהליכה מהנה לאורכה. גרם המדרגות רחב ומשופע מאפשר לעלות על החומה וליהנות מתצפית לעבר כל עכו. חומות עכו נבנו ונהרסו כמה פעמים על ידי שליטיה השונים של העיר.

אולמות האבירים (בתשלום) –  אולמות ענקיים אשר  שימשו לשינה, לטקסים ולאכילה של המסדר הצלבני. כפי שתואר במבוא ההיסטורי, עכו פרחה בעיקר בזכות הצלבנים שהפכו אותה לעיר העיקרית שלהם. צליינים רבים הגיעו אליה והיו ונשארו ללון בעיר כדי להתאושש מהמסע הימי הארוך לפני העלייה לרגל לירושלים. בעיר היו מספר שכונות. כשכבשו הצלבנים את עכו – סייעו בידם לוחמים מערי נמל שונות באיטליה כמו פיזה, גנואה וונציה. בתמורה קיבלו בני הערים הללו שטחים בעכו ובנו בהם שכונות עצמאיות ומבוצרות. בכל שכונה היה שוק ססגוני ובו הציעו למכירה בני אותה עיר את מרכולתם . מפורסמות השכונה הונציאנית, השכונה של בני גנואה, והשכונה של בני פיזה. בכניסה לאולמות האביריםניתן לראות סרט המתאר את הקמת עכו ותולדותיה. הסיור באולמות הוא מרשים מאוד כמו גם ההליכה במסדרונות המבצר שחלקם נחשפו ונפתחו למבקרים רק לאחרונה. אולמות האבירים התגלו רק ב 500 שנים האחרונות. לפי כן הם היו מכוסים ברצפתה של מצודת עכו אשר שימשה בתקופת השלטון התורכי והבריטי כמקום מושב השליט וכבית הסוהר. כיום שוכן בחדרי המצודה העליונים מוזיאון אסירי המחתרות.

מוזיאון אסירי המחתרות (בתשלום) – בעכו נמצא במבצר עכו המתנשא לגובה של 40 מטרים. המבצר נבנה כאמור על ידי דאהר אל עמר שופץ במחצית השנייה של המאה ה188- על ידי יורשו, ג'זאר פחה. בבית הסוהר שהיה במבצר ישבו פושעים פלילים כמו גם מורדים וגולים פוליטיים מרחבי האימפריה העות'מנית. בין המפורסמים שישבו בכלא זה היה הבהא-אללה, מייסד הדת הבאהית שנכלא בכלא זה בשנת 1868. בתקופת המנדט הבריטי נכלאו בכלא זה מאות מחברי המחתרות היהודיות, ביניהם גם אישים כמו זאב ז'בוטינסקי, שנלחמו בבריטים למען הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ב-4 בחודש מאי 1947 נערכה פריצה נועזת לכלא עי לוחמי האצל שיצאו משוני. שוחררו 14 לוחמים שהיו כלואים בכלא ובקרבות שנערכו מחוץ לכלא נהרגו 3 לוחמים מהכוח הפורץ ושישה מהבורחים נלכדו. שלושה מתוכם הוצאו להורג בתליה בין כתלי הכלא. מגג המבצר ניתן להשקיף ממבט ציפור על עכו העתיקה, מפרץ חיפה והרי הגליל. חדרי ההנצחה והזיכרון כמו גם חדרי הצינוק וההוצאה להורג פתוחים.

מוזיאון עוקשי (בתשלום)- בצמוד לאולמות האבירים בעכו העתיקה מצוי מבנה מהתקופה העות'מנית, הבנוי קמרונות מצולבים. במבנה זה פועל מוזיאון לאומנות, המציג תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית לצד תצוגות קבע מעבודותיו של האמן אבשלום עוקשי זל. אמן זה היה מעמודי התווך של אופקים חדשים, קבוצת אמנים שהתארגנה בארץ אחרי מלחמת העצמאות. עוקשי עשה את רוב שנותיו בעכו, ובה הקים את סדנת הציור שלו שהפכה לאחר מותו למוזיאון עוקשי.

נמלה של עכו – מן הים של עכו הוציאו תושבי העיר מאז ימי קדם את פרנסתם העיקרית. גם כיום יש כאן דייגים רבים וגם מסעדות דגים. אפשר ללכת על המזח הישן וליהנות מהאוויר הצח, מריח הים המלוח ומהנוף. הנמל הפיזאני הוא שרידי הנמל הצלבני ששימש את העיר לפני 800 שנה. בשנת 1099.

הליכה קצרה בתוך רחובות העיר העתיקה על פי שילוט הנראה בכל רחבי השטח מוביל אותנו לבית הכנסת של הרמח"ל (רבי משה חיים לוצטו) בעל "מסילת ישרים". הרמח"ל נולד בפאדובה שבאיטליה ובתום תלאות רבות התיישב דרך קבע בעכו, בה מצא לבסוף את מותו במגפה.
כל מי שנכנס בשערי בית הכנסת ישים ליבו מיד כשיכנס לשתי עובדות מעניינות: אין בבית הכנסת בימה ואף עזרת נשים לא בנמצא. מסתבר שהרמח"ל סירב לעלות לבימה ותפילות הייתה ממעמקים קראתיך ה'. הוא ציטט את חז"ל שגרסו "רד לפני התיבה" ולכן נהג לקרוא בתורה מתוך בור ברצפת בית הכנסת. על פרוכת ארון הקודש רקומות המלים מתהילים "ממעמקים קראתיך השם".