בית כנסת אבוהב צפת

בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת מהמאה ה16 השוכן בלב העיר העתיקה של צפת. על פי המסורת, בית הכנסת קרוי על שמו של רבי יצחק אבוהב, מחבר הספר מנורת המאור, אולם סביר יותר כי בית הכנסת קרוי על שם רבי יצחק אבוהב מקסטיליה, שבין תלמידיו היה רבי יעקב בירב שעלה לארץ והתיישב בצפת.

בקיר הדרומי, הפונה לירושלים , ממוקמים שלושה ארונות קודש. בארון הימני נמצא ספר תורה אשר נכתב על פי המסורת על ידי רבי יצחק אבוהב, ותלמידיו העלוהו לצפת. ספר זה הוא אחד מהעתיקים שבספרי התורה המצויים בצפת, ומוציאים אותו לקריאה בשלושה מועדים: ראש השנה, יום כיפור ושבועות. ספר נוסף אשר נמצא בבית הכנסת הוא ספרו של רבי סולימאן אוחנה, מקובל שעלה לצפת מפאס שבמרוקו והתחבר עם גורי האר”י. ספרים אלו העניקו לבית הכנסת משנה חשיבות, ולכן נהגו יהודי צפת לחגוג בו את ליל חג מתן תורה.

הנוסע שמחה בן יהושע מזאלאזיץ שביקר בצפת בשנת 1764, כתב כי עד לרעידת האדמה שהתרחשה ב-1759, שכן בית הכנסת במבנה אחר, צמוד לבית הכנסת העתיק. בית הכנסת חרב לחלוטין ברעש, ומחוסר אמצעים לא שוקם. “ספר אבוהב” הועבר לבית הכנסת הגדול של קהילת הספרדים שנותר על תילו. למשימת העברת הספר נבחרו עשרה מבני הקהילה, ועל פי האגדה, איש מהם לא השלים את שנתו. במרוצת הדורות נשתכח מקומו של בית הכנסת המקורי, ושמו של בית הכנסת הגדול הוסב ל”בית כנסת אבוהב”.

ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת תקצ”ז (1837), חרב בית הכנסת, ורק הכותל הדרומי נותר בשלמותו; יהודי העיר ייחסו זאת לקדושתו של “ספר אבוהב”.

כיפת בית הכנסת מעוטרת בסמלי שנים עשר השבטים, בציורים של כלי נגינה ששימשו בבית המקדש, וכן בחמישה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות, כתר שם טוב, וכתר ייחודי; כתר קרובה הישועה. בצידה הדרומי, הפונה לירושלים, של כיפת בית הכנסת מצויירת כיפת הסלע ותחתיו הכיתוב “מקום בית המקדש”. הציור נמחק בשנת 2012  על ידי אלמונים, ושוחזר חמישה חודשים לאחר מכן. על קירות בית הכנסת תלויים ציורים של הציירת הארצישראלית,ציונה תג’ר.

בלילות החורף מתאספים בבית הכנסת תושבים ואורחים לקריאת שירת הבקשות.

בית הכנסת מופיע על גב שטר ה-200 שקלים מסדרה ב’ של השקל החדש.