אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

מסורות רבות המובאות בשמו בתלמוד עוסקות בבית המקדש ובעבודה שבו. בהלכות ייבום החמיר אבא שאול, ודרש כוונה קדושה אצל היבם: “אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, לשם אישות, לשם דבר אחר – כאילו פוגע בערוה, וקרוב בעיני להיות הוולד ממזר”. אבא שאול חשש שבתקופתו לא ניתן למצוא יבם שכוונתו היא לשם המצווה, אבל דבריו לא נתקבלו בעיני החכמים וחלקו עליו בטעמם של הפסוק “יבמה יבא עליה” בכל מקום, וגם אם כוונתו איננה שלימה.

היה גבוה בקומתו, ומתואר בתלמוד שהתנא רבי טרפון הגיע לגובה כתפו. עבד לפרנסתו כקברן וכגבל של בית רבי יהודה הנשיא.

על פי האר”י, מקום קבורתו המיוחס כיום אינו של אבא שאול, אלא צדיק אחר קבור בה, אולם הוא לא רצה לומר את שמו.