אִילָנִיָּה וסֶגֶ’רָה

אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם “סֶגֶ’רָה“, על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג’רה (בערבית: “אילן”), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

אילניה התחילה כחוות סג’רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899 , ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן גוריון.

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג’רה מספר משפחות של גרי צדק מרוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ’ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הגרים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג’רה בפרט. בסקר הכפרים של הרשויות המנדטוריות מ-1945 נאמדה אוכלוסיית המושבה ב-240 תושבים.

במלחמת העצמאות נערכו על סג’רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג’י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה.

בשנת 1949  התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג’רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1957הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.