ר’ יוסי דמן פקיעין מוזכר רק בספר הזוהר ונקרא כך על שם מקומו, בכפר שבגליל העליון. על רבי יוסי מתייחסות חלק ממשפחות הכהונה שבכפר. קבר רבי יוסי נמצא בחלקו התחתון-הדרומי של כפר פקיעין, במורד התלול אל הבקעה הסמוכה. בערבית נקרא הקבר “צדיק א טואחין”, בשל סמיכותו לטחנת הקמח. בספרו “שער הגלגולים” מספר ר’ חיים ויטאל על הדרך לציונו של ר’ יוסי: “בזה ההר יש כמו קבוץ סלעים בעיגול ממנו, ובאמצעיתם הוא המקום שנתקבצו שם הרשב”י ע”ה ותלמידיו, ללמוד שם ספרא דצניעותא דפרשה תרומה, ובאותו מקום עצמו קבור ר’ יוסי דפקיעין”.

כך בספר הזוהר. ולפי מסורת אנשי הכפר אם התמלא הקבר מים בשיטפון סימן הוא כי תפרוץ מגיפה. על כן בכל חורף היו הולכים ראשי הכפר להתפלל ליד קברו של ר’ יוסי להעביר את רוע הגזרה.